השקל מזנק: המוסדיים הזרימו מיליארדים והביסו את רכישות המט"ח של בנק ישראל

השקל הישראלי רשם התחזקות משמעותית במהלך הרבעון השני של שנת 2026, כאשר התחזק ב-5.9% אל מול הדולר וב-6.6% לעומת האירו. מנתונים רשמיים שפרסם בנק ישראל ב-2 באוגוסט 2026 עולה כי המטבע המקומי רשם ייסוף של 6.1% גם מול סל המטבעות של שותפות הסחר המרכזיות של ישראל, וזאת על אף ניסיונות הבנק המרכזי למתן את המגמה.

השינויים הדרמטיים בשערי החליפין משפיעים באופן ישיר על יוקר המחיה בישראל, על מחירי המוצרים המיובאים ועל כוח הקנייה של הצרכן המקומי. התחזקות השקל מפחיתה את עלויות הייבוא, אך במקביל מייצרת אתגרים לא פשוטים עבור היצואנים הישראלים שמקבלים פחות שקלים על כל דולר או אירו של הכנסה.

המוסדיים מכרו מט"ח במיליארדים ובנק ישראל לא הצליח לבלום את הייסוף

הכוח המניע המרכזי מאחורי התחזקות השקל היה הגופים המוסדיים המקומיים, בהם קרנות הפנסיה, קופות הגמל וחברות הביטוח. גופים אלה הגדילו באופן דרמטי את מכירות המט"ח נטו שלהם לסכום של כ-13.8 מיליארד דולר ברבעון השני, לעומת כ-5.3 מיליארד דולר בלבד ברבעון הראשון של השנה. אל המגמה הזו הצטרפו תושבי חוץ, שעברו למכירות נטו של מט"ח בהיקף של כ-6.4 מיליארד דולר.

מנגד, בנק ישראל ניסה לצנן את התחזקות השקל וחזר לרכוש מט"ח בהיקף נטו של כ-1.8 מיליארד דולר במהלך הרבעון, מתוכם כ-801 מיליון דולר במאי וכ-1.03 מיליארד דולר ביוני. גם המגזר העסקי פעל בכיוון ההפוך כאשר עבר לרכישות מט"ח נטו של כ-12.2 מיליארד דולר. למרות כוחות אלו, השקל המשיך לטפס, תוך שסטיית התקן בפועל של שער הדולר-שקל עולה ב-2.3 נקודות אחוז לרמה ממוצעת של 10.7%, נתון המצביע על תנודתיות גבוהה מהרגיל.

מה זה אומר עליכם

התנהלות הגופים המוסדיים תמשיך להוות את אחד הגורמים המשפיעים ביותר על שער החליפין גם בחודשים הבאים. ככל שהחשיפה של חסכונות הציבור לשווקים הבינלאומיים תישאר גבוהה, תנודות בשווקים אלו יאלצו את חברות הביטוח וקרנות הפנסיה להמשיך ולבצע התאמות מטבע רחבות היקף, שיקבעו את כיוונו של השקל.

מקורות: בנק ישראל