בנק ישראל הוריד את הריבית ל-3.75%, והכסף שיושב בעו"ש ממשיך להישחק

הוועדה המוניטרית הורידה את הריבית, האינפלציה התמתנה לאזור היעד, אך הריבית שהבנקים משלמים על יתרת זכות בעו"ש נותרה אפסית. מה זה אומר על ההון הפנוי שיושב בלי תנועה.

18 ביוני 20265 דק׳ קריאה
בנק ישראל הוריד את הריבית ל-3.75%, והכסף שיושב בעו"ש ממשיך להישחק

בהחלטה מסוף מאי 2026 הורידה הוועדה המוניטרית של בנק ישראל את הריבית במשק ב-0.25%, והיא עומדת כעת על 3.75%. ברקע ההחלטה עמדו התמתנות האינפלציה לאזור יעד יציבות המחירים והתחזקות השקל. עבור חוסכים ובעלי הון פנוי, ההחלטה אינה אירוע מקרו מופשט אלא נתון שמשפיע ישירות על מה שקורה לכסף שיושב בחשבון הבנק.

המספר שמעניין את מי שמחזיק סכום נזיל אינו דווקא הריבית הרשמית, אלא הפער בין מה שהכסף יכול להניב לבין מה שהוא מניב בפועל. וכאן מתגלה תמונה שהרגולטור עצמו טרח להציף.

הרגולטור אומר את זה במפורש: 0.1% על עו"ש

בנק ישראל מנהל קמפיין רשמי בשם "אל תתנו לכסף לישון בעובר ושב". במסגרתו הוא מציין נתון פשוט וחד: הריבית הממוצעת שהבנקים משלמים על יתרת זכות בעובר ושב עומדת על כ-0.1% בלבד. להשוואה, פיקדון בנקאי קצר לתקופה של שישה עד שנים עשר חודשים מציע ריבית ממוצעת של כ-4%, כלומר פי 40.

כשהפער מצוטט מפי הגוף שמפקח על הבנקים, מדובר בעובדה מתועדת ולא בטענה של מפרסם. ולפי נתוני בנק ישראל, מדובר בהיקף עצום: יותר מ-230 מיליארד שקל יושבים כיום ביתרות עובר ושב של הציבור, חלקם הגדול כמעט בלי לשאת ריבית.

0.1%
ריבית ממוצעת שהבנקים משלמים על יתרת זכות בעו"ש, מול כ-4% בפיקדון קצר
מקור: בנק ישראל, קמפיין "אל תתנו לכסף לישון בעו"ש"

גם לא לגעת בכסף היא החלטה

נטייה נפוצה היא לראות חוסר מעש כמצב ניטרלי, כאילו כסף שנשאר בחשבון פשוט ממתין. בפועל, השארת סכום גדול בעו"ש היא בחירה אקטיבית עם מחיר כפול. ראשית, עלות הזדמנות: ההפרש בין 0.1% לבין כ-4% הוא תשואה שלא נכנסה לחשבון. שנית, שחיקה: אינפלציה של 1.9% מכרסמת בכוח הקנייה של הקרן עצמה, גם אם המספר בחשבון נראה זהה.

השילוב הזה רלוונטי במיוחד למי שמחזיק הון פנוי משמעותי וחושש מהבורסה. הרבה בעלי חיסכון מרגישים שהם תקועים בין שני קצוות: הפיקדון שנותן פירורים והשוק שנראה מאיים. בין שני הקצוות האלה קיימים מסלולים נוספים, מותאמים לרמת הסיכון ולאופק הזמן של כל אחד, שלא תמיד עולים בשיחה מול פקיד הבנק.

כשהרגולטור עצמו אומר שהכסף בעו"ש מקבל פי 40 פחות מפיקדון, השארתו במקום מפסיקה להיות ברירת מחדל ניטרלית והופכת להחלטה כלכלית בפני עצמה.

מה השתנה בסביבת הריבית

אחרי תקופה ארוכה של ריבית גבוהה, ההורדה האחרונה מסמנת שינוי כיוון זהיר. ככל שהריבית במשק יורדת, צפויה לרדת בהדרגה גם הריבית על פיקדונות חדשים, מה שמגדיל את החשיבות של בחינת האפשרויות דווקא עכשיו ולא בעוד שנה. בה בעת, הפער מול מה שמשלמים על עו"ש נשאר עצום.

  • ריבית בנק ישראל: 3.75%, לאחר הורדה של 0.25% בסוף מאי 2026.
  • אינפלציה שנתית: 1.9%, סביב מרכז יעד יציבות המחירים.
  • ריבית ממוצעת על יתרת זכות בעו"ש: כ-0.1% בלבד.
  • היקף הכסף שיושב בעו"ש: מעל 230 מיליארד שקל.

למי שמבקש להעמיק, ריכזנו ניתוחים נוספים על ניהול הון פנוי בעמוד כל הכתבות במדור, וכן הרחבה על המרחב שבין הפיקדון לבורסה ועל שחיקת ערך הכסף בעו"ש.

אנחנו לא בנק ולא בית השקעות, ואין לנו אינטרס למכור מוצר פיננסי כזה או אחר. הנתונים הרשמיים פשוט מציפים שאלה שכל מי שמחזיק סכום נזיל יכול לשאול את עצמו: האם הכסף עובד או נשחק. כל אחד מוזמן לבצע בדיקה ראשונית קצרה של התאמת מסלול למצב האישי שלו, ללא עלות מקדמית ובלי התחייבות, כדי לראות אילו אפשרויות פתוחות בפניו בסביבת הריבית הנוכחית.

מקורות: בנק ישראל - הוועדה המוניטרית (החלטת ריבית 25 במאי 2026), בנק ישראל - קמפיין "אל תתנו לכסף לישון בעו"ש", הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - מדד המחירים לצרכן

גילוי נאות: אין באמור בכתבה ייעוץ פיננסי, ביטוחי, מס או משפטי פרטני. המידע מבוסס על מקורות פומביים והמלצות כלליות. הסתמכות על התוכן הוא באחריות הקורא בלבד. הפניות הנשלחות מהאתר מועברות לבעלי רישיון מתאימים.

שאלות נפוצות

כמה ריבית מקבלים על כסף שיושב בעובר ושב?

לפי בנק ישראל, הריבית הממוצעת על יתרת זכות בעובר ושב עומדת על כ-0.1% בלבד, בעוד פיקדון בנקאי קצר מציע ריבית ממוצעת של כ-4%.

כמה כסף של הציבור יושב בעובר ושב?

לפי נתוני בנק ישראל, יותר מ-230 מיליארד שקל מונחים כיום ביתרות העובר ושב של הציבור בישראל, רובם כמעט בלי ריבית.

מה ריבית בנק ישראל ב-2026?

בסוף מאי 2026 הורידה הוועדה המוניטרית של בנק ישראל את הריבית ל-3.75%, על רקע התמתנות האינפלציה השנתית ל-1.9%.

התאמת מסלול השקעה