מדוע מאות אלפי שקלים ממשיכים לשבת בעו"ש, גם כשהריבית יורדת

לפי נתוני בנק ישראל, יותר מ-230 מיליארד שקל מונחים כיום ביתרות העובר ושב של הציבור בישראל, רובם כמעט בלי ריבית. גם אחרי שהוועדה המוניטרית הורידה את הריבית ל-3.75% בסוף מאי 2026, חלק ניכר מההון הזה ממשיך לשבת במקום.

ברירת המחדל היא לא לגעת

מאחורי המספר עומד דפוס מוכר. כסף שנצבר לאורך שנים נתפס כמשהו שלא ממהרים לגעת בו, במיוחד בתקופה של אי-ודאות. ההחלטה לא לעשות כלום מרגישה בטוחה, אבל גם היא החלטה. הריבית הממוצעת על יתרת זכות בעו"ש עומדת על כ-0.1% בלבד, בעוד פיקדון קצר מציע כ-4%, ואינפלציה של 1.9% מכרסמת בערך הריאלי גם כשהמספר בחשבון לא זז.

התמריץ המבני

יש גם סיבה מבנית. כל עוד הכסף נשאר בחשבון, למוסד הפיננסי אין תמריץ מיוחד ליזום בדיקה אם המסלול עדיין מתאים לחוסך. מוצרים מוצגים לרוב מתוך המדף של אותו גוף, ולא בהכרח מתוך כלל האפשרויות בשוק. הצד שיש לו אינטרס אמיתי לבחון מחדש הוא החוסך עצמו.

בין הפיקדון שנותן מעט לבין שוק ההון שנתפס מסוכן מדי, רבים מרגישים שאין אפשרות אמצע. בפועל קיימות אפשרויות נוספות, מותאמות לרמת הסיכון ולאופק הזמן, שלא תמיד עולות בשיחה מול גוף בודד, פשוט כי הן לא על המדף שלו.

ההחלטה לא לגעת בכסף מרגישה בטוחה, אבל בסביבה של אינפלציה וריבית יורדת, גם היא נושאת מחיר.

השורה התחתונה

אין כאן המלצה חד-משמעית לפעול. לעיתים בדיקה מגלה שהכול מסודר, ולעיתים שאפשר לשפר. מי שרוצה להבין איפה הוא עומד היום מול האפשרויות בכל השוק יכול לבצע בדיקה ראשונית קצרה, ללא עלות מקדמית ובלי התחייבות ובלי לחצים.

מקורות: בנק ישראל - הוועדה המוניטרית, בנק ישראל - יתרות עו"ש של הציבור, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה