פסימיות יציבה: הציבור חושש לעתיד המדינה, אך שומר על אופטימיות זהירה בכיס הפרטי

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה ב-12 ביולי 2026 את נתוני מדד אמון הצרכנים לחודש יוני 2026, המצביעים על יציבות ברמת פסימיות מתונה של 17%-. נתון זה ממשיך את המגמה שאפיינה את המחצית הראשונה של השנה, במהלכה נע המדד בטווח שבין 16%- ל-20%-. במקביל, מדד אמון הצרכנים היחסי בהשוואה לשנים 2011 עד 2012 נקבע על 84 נקודות.

הנתונים הללו משקפים את הלכי הרוח של הצרכן הישראלי ונוגעים ישירות למגזר העסקי, לרשתות השיווק ולקבלת ההחלטות הכלכליות במשק. רמת האמון משפיעה על הנכונות של משקי הבית לבצע רכישות משמעותיות, ובכך מעצבת את קצב הצמיחה הכלכלית של המדינה כולה.

פער עמוק בין הציפיות למדינה לבין המצב בבית

ניתוח מעמיק של מרכיבי המדד חושף דיסוננס יוצא דופן בקרב הציבור. בעוד שהציפיות לגבי עתידה הכלכלי של מדינת ישראל בשנה הקרובה רשמו צניחה חדה לערך של 28%-, הציבור מגלה אופטימיות יחסית לגבי עתידו הפיננסי האישי, כאשר הציפיות למצב משק הבית בשנה הקרובה כמעט מאוזנות ועומדות על 0.3%-. עם זאת, תחושת ההכבדה מהעבר מורגשת היטב, כאשר המאזן לגבי השינוי הכלכלי האישי בשנה החולפת עומד על 18%-.

• הימנעות מקניות גדולות: חוסר הוודאות הכללי מוביל לירידה בנכונות לרכוש מוצרים בני-קיימא כמו רהיטים ומוצרי חשמל, כאשר המאזן לשנה הקרובה עומד על 23%-.
• פערים במגזרים: האוכלוסייה הערבית מציגה פסימיות עמוקה יותר של 23%- לעומת 16%- באוכלוסייה היהודית.
• השפעת ההשכלה והתעסוקה: בעלי השכלה תיכונית או על-תיכונית הם הפסימיים ביותר (20%-), בעוד שבקרב מועסקים המדד עומד על 18%- לעומת 15%- בקרב מי שאינם מועסקים.

מה זה אומר עליכם

ככל שחוסר הוודאות הלאומי יימשך, היציבות היחסית של מדד אמון הצרכנים תיבחן מחדש. המבחן האמיתי של המשק בחודשים הקרובים יהיה האם החששות הכלליים יחלחלו בסופו של דבר גם לכיס הפרטי של האזרחים, או שמא הצרכן הישראלי ימשיך להפגין חוסן אישי מול הטלטלות הלאומיות.

מקורות: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה